28/11/00

הידבקות בנגיף האידס

מהידע הקיים כיום ברפואה ומהמחקרים האחרונים, עולה שאפשר להידבק מנגיף האידס במספר אפשרויות:
א. דרך קבלת תרומת דם שנגוע בנגיף האידס.
ב. במהלך לידה, או הנקה שבו האם מדביקה את תינוקה.
ג. דרך קיום יחסי מין לא מוגנים.

ד. כאן תוצג דרך נוספת להידבקות בנגיף:

נגיף האידס יכול לעבור גם בנשיקה

ישנן מספר אפשרויות שבהן מתרחשת פריצה של כלי דם, והתוצאה היא זרימה
של דם מתוך כלי הדם אל תוך חלל הפה.

האפשרויות ליציאה של דם מכלי הדם אל תוך חלל הפה מתרחשת במצבים הבאים:
פציעת חניכים , פציעת רירית חלל הפה, פציעת לשון, ופציעת שפתים:
א. השימוש במברשת בזמן צחצוח שיניים, או בחוט דנטלי גורמים לפציעת החניכיים, והתוצאה היא דימום.
ישנם הרבה זוגות שמצחצחים שיניים, ומשתמשים בחוט דנטלי לפני שהם נכנסים למיטה, לפני השינה, או לפני קיום יחסי מין.

ב. עקירת שן או טיפול במרפאת שיניים: יכולים לגרום לדימום למשך מספר שעות או ימים.

ג. ישנם סוגי מזון חדים או קשים שיכולים לגרום לחתכים קטנים בחניכיים, ובחלל הפה תוך כדי לעיסת המזון.

ד. קיימת אפשרות של נשיכת שפתיים, או נשיכת לשון.

ה. יובש בשפתיים יכול לגרום לסדקים ולדימומים קטנים.

ו. כוויות מאוכל חם מאוד הופכות את השפתיים, החניכיים והלשון לרגישים לסדקים ודימומים.

ז. במהלך נשיקות, מה שמכונה "נשיקות צרפתיות" ממושכות של 30-10 דקות, כאשר שתי זוגות השפתיים "נמעכות" האחת כלפי השניה בכוח.

ישנה אפשרות לפתוח דימומים בפה שכבר הפסיקו לדמם ונקרשו ולחדש את הדימום.
כלומר יציאת דם מכלי הדם שבפה לתוך חלל הפה, כפי שמוזכר בדוגמאות הנ"ל.

דרכי העברת הדם הנגוע באידס במהלך נשיקה

במהלך נשיקות צרפתיות, ארוטיות ממושכות, מתבצעת פעולת יניקה, ושאיבת נוזלים בין בני הזוג.

ישנה פעולה של החדרת לשון לתוך חלל הפה
וישנם כל מיני משחקי לשון, נשיכות שפתיים ומציצות שפתיים, שעשויים לעזור לתמיסת הדם הנגוע והרוק לעבור מפה אחד, לפה השני.

המרחק שתמיסת הדם הנגוע והרוק צריכה לעבור מפה לפה הוא סנטימטר או שניים.

המערכת החיסונית בפה, בנרתיק, בפין וברקטום

ישנה כיום השערה שהמערכת החיסונית שמצויה בפה היא חסינה יותר מהמערכות החיסוניות של הנרתיק או הרקטום. חלק מהשערה זו נתמך על ידי ההסבר שבנוזל הרוק יש חומרים שלא מאפשרים חדירה של וירוסים ומזיקים אחרים לתוך הגוף.

א. ברקטום ישנה מערכת חיסונית שמגנה על הגוף מפני זיהומים של:
חומרים שהם פסולת המזון שלא התעכלה ומופרשת החוצה, וכן
נוזלי רקטום וחדירה של אברי מין זכריים שונים.

ב. בנרתיק ישנה מערכת חיסונית חזקה ביותר שמגנה על הגוף
בפני נוזלים שהם הפרשות ופסולת של הגוף כמו:
1. דם המחזור, נוזל השתן, הפרשות נרתיק, זיעה שמגיעה מהגוף וחודרת פנימה.
2. קרבת הנרתיק לנוזלים ולשאריות הרקטום, שמתערבבים זה בזה.
3. החדרה של גופים זרים טמפונים ובדיקות הריון למיניהם.
4. חדירה של אברי מין זכריים שונים במהלך חייה המיניים של האישה.

אם מערכת ההגנה של פתח הנרתיק לא הייתה חזקה
האשה הייתה סובלת מאין סוף זיהומים דלקות ופטריות.

ברור ששילוב של כמה חומרים מזיקים גם יחד כפי שהוזכרו כנ"ל, לא היה מאפשר לאישה לנהל חיים בריאים ותקינים.


למרות המערכת החיסונית החזקה שמצויה:

בנרתיק, בפין, וברקטום

מצליח נגיף האידס לחדור למערכת כלי הדם ולגרום למחלה.
השאלה שמתבקשת היא האם המערכת החיסונית אשר מצויה בפה וכוללת את נוזל הרוק חזקה וחסינה יותר מהמערכות החיסוניות של הנרתיק, הפין והרקטום,
אשר ידוע שהן קרסו מול הנגיף האידס.

ההבדל שבין המערכת החיסונית בפה לבין שאר המערכות החיסוניות שבנרתיק בפין וברקטום

ידוע שהמערכת החיסונית שבפה מגנה על הגוף מפני חדירת מחלות שיכולות לחדור לגוף דרך המזון, השתייה, או אויר הנשימה. כלומר חומרי מזון לא מזיקים שאינם דורשים מערכת חיסונית חזקה.

בניגוד לשאר המערכות החיסוניות ( בנרתיק, בפין וברקטום ) שמגנות על הגוף מפני חומרי פסולת של הגוף, ושאשר מזהמים שהחומרים בהן מזיקים בהרבה, ולכן דורשים מערכת חיסונית חזקה במיוחד.

מה ההבדל בין התמיסה שבפה בשילוב עם הרוק לבין שאר התמיסות החיסוניות בנרתיק ,בפין וברקטום

בכל המקרים של ההידבקות בנגיף האידס מדובר בתמיסה שכוללת נוזלי גוף כמו:
נוזלי רוק, נוזלי נרתיק, נוזלי פין, נוזלי רקטום, בשילוב או בערבוב עם דם.

לכן צריך לבדוק מה השוני:
א. שבין תמיסת הדם והרוק באזור הפה והשפתיים,

ב. לבין תמיסת הדם ונוזלי גוף שנמצאים באברי המין, וברקטום

שכידוע גורמים להדבקה בוירוס בזמן קיום יחסי מין לא מוגנים.

בדיקת רגישות החניכיים

א. ניתנת לביצוע בקלות יחסית על ידי צחצוח שיניים, או שימוש בחוט דנטלי בצורה יסודית, וללא שימוש במשחת שיניים,

לאחר הצחצוח והשימוש בחוט הדנטלי, פשוט יורקים את תמיסת הרוק לכיור ואז אפשר לראות האם החניכיים נפצעו והחלו לדמם.

ב. ישנה אפשרות נוספת: לאחר הצחצוח אפשר לקחת נייר טישו לבן ולהעביר אותו בתוך וסביב רירית הפה, וגם בצמוד לחניכיים. לאחר מכן לבדוק סימנים או שאריות של דם.

תמיסת הרוק והדם נקלטת בחלל הפה של בן/בת הזוג וגורמת להדבקה בנגיף

בחלל הפה יתכנו לדוגמא:
פצעים וחתכים מדממים, במיוחד באופן השגרתי של צחצוח השיניים, והשימוש בחוט דנטלי לפני השינה המשותפת שבין בני הזוג.

לכן קיים סיכוי גדול שתמיסת הרוק והדם הנגוע במחלה תתיישב על הפצעים והחתכים :
ברירית הפה, בלשון, בשפתיים ובחניכיים,
בדרך זו יועבר נגיף האידס מהנשא או החולה במחלה לבן/בת הזוג הבריא/ה.

ישנם חולים ונשאים שאינם יודעים כיצד נדבקו בנגיף

מסע ההסברה על נגיף האידס גרם לרוב בני האדם בעולם המערבי ללמוד ולהבין את :
א. דרכי ההעברה וההדבקות במחלה.

ב. אמצעי הזהירות וההתגוננות מפני המחלה.

בשנים האחרונות שינו רוב בני האדם את התנהגותם המינית והקפידו לקיים יחסי מין מוגנים, כמו כן הקפידו לא לגעת במחטים משומשות או בדם של אדם אחר בלי הגנה מספקת.

למרות כל אמצעי הזהירות שהם נקטו חלק מהנבדקים התגלו כנשאים של המחלה. כאן תעלה השאלה האם הם נדבקו דרך גורם נוסף שלא זכה לפרסום במסעי ההסברה הרבים שנערכו בשנים האחרונות.

כיום ישנם הרבה נשאים של המחלה שהקפידו על כל כללי הזהירות, אבל לא הקפידו על נושא הנשיקות הממושכות והם בטוחים שהם בריאים לחלוטין, מחשבה שלא תאפשר להם לחשוד שאולי כדאי גם להם לעבור בדיקת אידס.

סוד גלוי מדבר על כך, שעל כל נשא או חולה במחלה שמתגלה ישנם מאות ואלפים של חולים ונשאים שעדיין לא התגלו מכוון שלא הגיעו לבדיקות.

טוב היה אילו טיפלו בכל נשא או חולה כמה שיותר מוקדם, אבל אדם שבטוח שלא נדבק במחלה, לא יגיע לבדיקה, לא יאובחן, ולכן גם לא יוכל לקבל טיפול בשלבים הראשונים של המחלה.

מאמר של ידיעות אחרונות מדור בריאות מיום   ב'         4/12/00

במדור בריאות הופיע מאמר שנכתב על ידי אילנה מסר שנקרא
"אידס חייבים לדבר על זה"

במאמר זה הופיעו שתי שאלות מעניינות שהמומחים של קופת חולים הכללית השיבו לקהל הטלפוני שפנה אליהם בשאלות בנושא מחלת האידס לכבוד יום האידס.

לפניכם עיקרי השאלות ותשובות המומחים:

? האם אפשר להידבק באידס מקיום מין אוראלי

החלק המעניין בתשובת המומחים הוא:

לוודא שאין פצעים פתוחים בפה או הרפס,

ולהימנע מצחצוח שיניים וטיפול, בהן שעתיים לפני המגע המיני,

כדי למנוע דימום.


שאלה שניה

? האם אפשר להידבק מאידס בנשיקה צרפתית

אין סכנה מהידבקות כתוצאה מנשיקה כלשהי,
גם "רטובה"

מפני שברוק יש אנזים שמנטרל את הנגיף.

( תשובת המומחים המשיכה לתאר נושאים נוספים שלא קשורים בנשיקה. )

התעוררו כמה שאלות בעקבות התשובות של המומחים

אם האנזים שברוק מנטרל את הנגיף עלפי התשובה השניה ( בנשיקה הצרפתית ),

מדוע על פי התשובה הראשונה ( במין האוראלי )
צריך לוודא שאין פצעים פתוחים בפה או הרפס,

ולהימנע מצחצוח שיניים, ומטיפול בהן שעתיים לפני המגע המיני, כדי למנוע דימום.

המומחים לא נתנו כאן תשובה ברורה, מכוון שאם יש אנזים ברוק שמנטרל את הנגיף.

מדוע הוא לא פועל גם במין האוראלי ?
אם מדובר באותו הפה שמנשק, ובאותו הפה שגם נותן מין אוראלי,
ברור שגם מדובר על אותו הרוק, ועל אותו האנזים שברוק.

אם כן מדוע האנזים שברוק לא יכול להגן עלינו במין אוראלי ?

מדוע אנחנו צריכים לנקוט באמצעי זהירות כמו:

לוודא שאין פצעים פתוחים בפה או הרפס, ולהימנע מלצחצח שיניים ומטיפול בהן שעתיים לפני המגע המיני, כדי למנוע דימום.

יתכן שהתשובה היא מאוד פשוטה, שלא קיימת מערכת חיסונית שיכולה למנוע את חדירתו של נגיף האיידס לגוף האדם באופן מוחלט, לא האנזים, ולא התנזים.

צריך לפרסם את האמת זהו תפקידכם.


תפריט       הדף הבא